פריצת דרך בטיפול במחלות לב וכולסטרול 

גישה חדשה לפתרון בעיות לב וכולסטרול

              אם רק היית יודע איך תת המודע שלך גורם לך למחלות אלה!

אלברט איינשטיין אמר  "אי אפשר לפתור בעיה באמצעות אותה חשיבה שיצרה אותה"  מעטים מבינים את המשמעות האמיתית של משפט זה:

מחלתך למעשה החלה עוד כשהיית עובר!

גופינו מפריש חומרים כימיים כתגובה לכל מחשבה, תחושה או רגש. זיעה כשחם, norepinephrine,

serotonin ו dopamine בעת שמחה. מאמר שפורסם לאחרונה ע"י אוניברסיטת UCLA מוצא גם הוא את הקשר בין כימיה וכעסנות :  http://www.scn.ucla.edu/pdf/fairness_abc.pdf.

ידוע שהכימיקל epinephrine גם נמצא ברמה לא תקינה במצבי כעס. למעשה כדי שנרגיש כעס, לדוגמה, או כל תחושה אחרת, חייב המוח להפריש כימיקלים על מנת שהמוח יידע לשייך את הכימיה לתחושה.

איך זה שייך לבעיות לב וכולסטרול?

בגוף ישנן כ 2 מיליארד כימיות שונות, חלקן תוקף את הגוף במנגנון נסתר אותו אסביר מיד: בעיות לב וכולסטרול הם בדרך כלל תוצר כימי של אנשים "פגיעים", פגיעות זו יוצרת את הכימיה שבמהלך השנים מצטברת באזורים שאמורים "לנקות" את הדם ומונעת מאברים אלה לבצע את עבודתם בצורה יעילה.

למה זה קורה, איך זה התחיל ואיך ניתן לטפל בתקלה זו?

על מנת להבין תהליך זה עלינו לחזור לתהליך הלידה. התינוק, שעד כה חי בתנאי גן עדן, טמפרטורה חמה וקבועה, חושך, עמימות בצלילים המגיעים לאוזנו, הגנה בפני חבטות, ללא השפעה של כוחות הכבידה וכו' פתאום מרגיש  שמשהו מתהדק על גופו, הוא לא יודע שהחל תהליך הלידה שאמור לדחוף אותו החוצה, וככל שהלחץ של קירות  הרחם מתהדקים עליו כך הוא חש חרדה שהולכת וגדלה עד שזו הופכת להיות חרדת מוות. כשהראש עובר דרך  צוואר הרחם בדרכו של התינוק החוצה, מייצר גם צוואר הרחם לחץ כבד מנשוא על ראשו של התינוק שמוגן  בגולגולת רכה. הכאב בראשו הוא ללא נשוא, אך אין לו כל מוצא, חרדת המוות עוטה עליו. עם גיחתו לאוויר  העולם מרגיש התינוק חרדת מוות חדשה, קר לו, הוא יצא מ 37 מעלות ל 25 שוב מוות, במקביל הוא מוצא את  עצמו בתחושה יבשה, ידיים אוחזות בו, אורות עזים חודרים לעיניו, צלילים מפחידים לאוזניו, התינוק לא מצליח  שלא לחרוד למוות. כאביו הפיסיים מתעצמים, חבל הטבור גורם לו, במשקלו העצמי כאבי תופת וכשחותכים אותו חש התינוק  מחנק, הוא כבר לא מקבל אויר מאימו, בקיצור תהליך הלידה הוא תהליך רצוף של פחד מוות שלעולם לא ינטוש אותנו, בתהליך הלידה נחווה אותו בעוצמה כזו כך שכל עוד נשמה באפינו ננסה שלא להרגיש שוב את פחד המוות ואת פחד הכאב. בינתיים, טרם להולדתנו, בתקופה בה היינו עוברים הפרישה גם אימנו המוני כימית לגופה כתוצאה מכל חוויה, מחשבה, תחושה ורגש. כימיות אלה עברו אלינו דרך חבל הטבור והתקבעו במוחנו. (באותו אופן בו מתקבע במוחנו חיסון) מהרגע בו נותק חבל הטבור נעשינו אנחנו האחראיים היחידים לאספקה בלתי פוסקת של כימיות להן נשארנו מכורים מאז היותנו עוברים. לצורך יצירת כימיות אלה נייצר מחשבות, סרטים בראש, מצבים אישיים ובין אישיים וכך, בתהליך נסתר מהעין  אנחנו מתחילים ליצור את התשתית למחלות. רוב המחלות הקשות נגרמות בתהליך סמוי זה.

איך שני התהליכים קשורים?

תהליך הלידה המפחיד (שים לב שאפילו יתוש, שתהליך לידתו הוא יציאה מבועת אויר חש טראומה כל כך קשה  שלשארית חייו ינסה להימלט בכל פעם שיותקף) גורם לנו להקדיש את חייו להישרדות ובתוך תהליך זה הפגיעות מהווה צורה נסתרת של בחינת הסביבה "מי תומך בהישרדותי" כי הרי רק מי שלא פוגע ישתייך, בתת המודע שלנו, "לידיד". הצורך הבלתי מודע הזה למנוע "פגיעה" מייצר יוצר את הכימיה הפוגעת באופן התפקוד של הגוף בטיפולו בניקוי הדם.

תהליך הריפוי:

מכיוון שמדובר בתהליך לא מודע ומסובך מאד, מחייב תהליך הריפוי לימוד זיהוי הנקודה בה הצורך הלא מודע לכימיה מתעורר. תהליך זה לוקח בין 5-12 מפגשים, תלוי במידת הפתיחות של החולה. אחרי שלב זה לומד החולה להפסיק וליצר כימיות אלה. תהליך זה לוקח כ 5 פגישות. ברגע שייצור הכימיות נפסק מצליח הגוף, ברוב המקרים להחזיר את עצמו למצב תקין.

כותב מאמר זה הינו אריק אריאב – מפתח שיטת feelogica